מצליח אבישר
תחנות
בחייו של מצליח.
מצליח,
או מצלי כפי שקראנו לו, נולד בירושלים בינואר 1939 למרים ויעקב אבישר. מצד אביו
הוא דור שביעי בארץ. ילדותו הייתה בשכונת
נחלאות בירשלים.
בגיל
שתים עשרה הוא הצטרף לחברת נוער באשדות יעקב. המפגש עם חיי הקיבוץ, עם מרחבי הטבע
ובעלי החיים, הסב לו שמחה רבה.
חברת
הנוער הועברה לישוב חדש שהוקם אז בעוטף – מפלסים. מפלסים הייתה ישוב צעיר בלב שממה,
של עולים מארגנטינה, נתון כל הזמן לסכנות בטחוניות. מצלי סיפר איך נעזר בידיעת השפה הערבית כדי להניס מסתננים
משדות הקיבוץ.
לקראת
גיוסו מצליח הצטרף לגרעין נח"ל, גרעין "צל-צח". הכשרתם הייתה בקיבוץ
ארז, שהוא זכר אותו לטובה, ומשם לגדוד הנח"ל המוצנח.
כשהשתחרר
עבד במצדה ומשם ירד לאילת.
שבע
שנים מצליח עבד במכרות תמנע. באילת פגש את רחל. בשנת 1969 הם נישאו, ובשנת 70 נולד בכורם קובי,
ואחריו נולדו מירית ומושיקו.
בשנת
1976 הצטרפה משפחת אבישר ליטבתה. מצלי, איש עמל וחרוץ, עבד לאורך השנים במקומות
רבים בקיבוץ: נוי, חצר, מחלבה, חלוקת חלב באילת וניהול בית האריזה. בכל המקומות
האלה ועוד השקיע את כוחו.
אבל
המקום שבו הטביע את חותמו יותר מכל, הוא
בליבם של ילדי הגנים וצוות המחנכות. מצליח שילב תבונת כפיים עם לב אוהב, חריצות ,אהבת
הטבע - והיה למלך הגנים. לאחר פציעתו, כשהיה חוזר עם קובי מהבריכה האהובה עליו,
היה מבקש לסור אל הגינה שטיפח עם ילדי הגן, לראות איך גדלים הצמחים.
מצלי
יקירנו, מנינו תחנות בחייך, אבל עוד לא אמרנו מי היית - אבא וסבא ובעל נהדר, איש
צמא דעת, מבקר תדיר בספריה. אוהב להיטיב עם אנשים. בכל טיול נכון עם ערכת הקפה, למזוג לכל צמא.. צנוע מאוד. מעולם לא התפרצת לשיחה, אבל כשדובבו
אותך היו לך ספורים מעניינים. היית אדם שלאף אחד לא היה בליבו עליו, ונראה שגם
ליבך היה מפויס עם כולם.
חבר
יקר, הסבל שהיה מנת חלקך בסוף ימיך היה נורא. נוח עתה בשלום על משכבך. תחסר לנו.
ניצה
סבא שלי
הסבא
הכי חזק שהכרנו,
הסבא שעד לפני חמישה חודשים עוד היה נוסע כל
בוקר לגרופית הלוך חזור עם האופניים.
הסבא שלימד אותנו כל מה שאנחנו יודעים -
לרכב על אופניים,
לשחות,
הסבא שלקח אותנו לטייל בכל הזדמנות שהייתה לו
וזה שבחיים לא היה מפספס ומוותר על רגע אחד עם
הנכדים שלו.
הלוואי והיו מילים בעולם שיכולות לתאר מה אתה
בשבילנו -
אתה המלך שלנו, הגב שלנו, המקום הבטוח שלנו
הסבא שאנחנו תמיד יודעות שיהיה כאן בשבילנו,
מכאן או מלמעלה .
הלוואי והיינו יכולות להחזיר לך חצי ממה שנתת
לנו כל החיים.
אתה הבן אדם הכי מיוחד, הכי חזק, עם הלב הכי
טהור וטוב שקיים.
תודה על הזכות לקרוא לך סבא,
תודה על הזכות להיות הנכדה של מצליח אבישר.
תודה על כל זיכרון שלנו איתך, מהכי קטן להכי
גדול.
תודה שכל פעם שנכנסו אלייך הביתה קיבלת אותנו
בחיוך ובחיבוק גדול -
ואנחנו מבטיחות לזכור אותך ככה תמיד.
אנחנו אוהבת אותך
ויודעות שהיו לך את החיים הכי טובים שיש.
יודעות
שאתה מלווה אותנו עד שנצטרף אלייך
בכל דרך בכל שלב.
אנחנו יודעות שככה היית מעדיף שזה ייגמר.
אתה הסיבה שלנו לחיים והאוויר שלנו לנשימה.
החור שהשארת אחרייך לעולם לא יתמלא.
מבטיחים לשמור בשבילך על סבתא ועל המשפחה שלך
כאן -
ואתה תשמור עלינו בחזרה מלמעלה.
אוהבים
אותך לנצח, מלאך שלנו
