חסר רכיב

דנטה רוברטס

דנטה רוברטס
י"א בתשרי תשס"ב - כ"ג בחשון תשפ"ג
28/09/2001 - 17/11/2022

סמ"ר דנטה שי רוברטס

נולד י"א בתשרי תשס"ב, 28.09.2001

נפל כ"ג בחשון תשפ"ג, 17.11.2022

 

דנטה - שי רוברטס, בנם הבכור של נירה וברט, אח לאדם וסול. נכד לדדי ז"ל והילה אילן (יטבתה). נכד לגייל ג'ונסון (יוהנסבורג, דר' - אפריקה).

דנטה נולד בישוב כמון, ולאחר שנה בגליל, עבר עם הוריו לקיבוץ יטבתה שבערבה. ילד חייכן, רגיש וטוב לב, שאת לחייו העגלגלות חורצות שתי גומות חן שהמיסו את הלב.

בקיבוץ גדל דנטה, כשהוא עטוף במשפחה חמה ואוהבת, וקבוצה גדולה של חברים בני גילו מחברת הילדים. בשנתון שלו היו גם שני בני-דודיו, גילי אילן (יעקב) ושרון בן-יוסף.

כבר מילדותו התבלטה אהבתו לבעלי חיים. הבית היה תמיד אבן שואבת לכלבים וחתולים, חלקם קבועים, חלקם מזדמנים, אך לכולם ניתנו שמות, חום ומזון.

דנטה למד בבית הספר מעלה שחרות. חבריו מספרים כי תמיד חשו שדנטה מקבל את כולם כפי שהם, ולצידו תמיד ניתן לחוש נוח. "אהוב על כולם", ספדה לו גילי בת דודתו, "שופע הומור מושחז, מכבד את חבריו ומוריו, לעולם לא שיפוטי – ג'נטלמן אמיתי".

דנטה אהב את החיים הטובים. אהב לאכול, אהב לטייל ומעל לכל אהב אופנועים. כשכל חבריו החלו ללמוד נהיגה, בחר דנטה להתמקד ברישיון לאופנוע. עד מהרה הופיע בחצר אופנוע אחד, שהוחלף באחר ואליו התווסף אופנוע נוסף. החדר הפך מחסן למעילים, אביזרי מיגון, קסדות וחלקי חילוף. כלים גדולים וחזקים עליהם אהב דנטה לרכב יחד עם אופנוענים אחרים. אלו יהפכו להיות חבורת חופשות השבת - מעגל חברתי קבוע, קרוב ונאמן.

בתום לימודיו התגייס דנטה לצה"ל. מה רבה הייתה שמחתו כששובץ לחיל האוויר. בסיס רמון היה עבורו ניצחון אישי. הוא אהב את השירות, אהב את שיבוצו למערך האבטחה הקרקעית במסגרת טייסת תעופה. אהב את מפקדיו ואת חבריו והיה מחובר לבסיס, לגף האבטחה ולחיילי הטייסת בכל נימי נפשו.

באחת מחופשות השבת יצא דנטה לסיבוב על האופנוע. בירידה לאילת החליק, נפצע והועבר לסורוקה, שם נותח. רופאיו העריכו כי לא יוכל לחזור לצבא, אך דנטה התעקש ולא ויתר. בהשתדלות רבה ובמאמץ הצליח לשקם את רגלו וחזר לשירות הצבאי, לחיל האוויר הישראלי, לבסיס רמון.

מאמציו ומסירותו של דנטה בלטו לעיני מפקדיו. במסגרת שירותו הוענקה לדנטה תעודת הצטיינות על מסירותו במילוי תפקידיו. מפקדיו בגף ובטייסת ציינו את רוח ההתנדבות שתמיד מאפיינת אותו, את רצונו להצטרף לכל משימה, ואת התעקשותו להתעלות על עצמו בכל תרגיל ומעל לכל קושי.

דנטה היה מאושר בצבא. והיה קרוב לתום שירותו הצבאי הסדיר.

ביום רביעי 16.11.22 התקבלה הודעה על תאונת דרכים בה מעורב רכב צבאי שיצא למשימת אבטחת הגדר של בסיס התעופה רמון. דנטה שהתנדב להצטרף ברגע האחרון לצוות הג'יפ, נפצע אנושות בתאונה כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית. הוא הובהל לבית החולים סורוקה, שם נלחם על חייו, מוקף בהוריו ומשפחתו. לאחר יממה אפסו התקוות להחיותו.

דנטה נקבר בבית העלמין הצבאי ביטבתה. בן 21 היה במותו.

תהא נשמתו צרורה, לעד, בצרור חיינו.

 

בני

לו יכולתי

רק צעד

אחד

להניע אותך

(דוד גרוסמן, מתוך נופל מחוץ לזמן)

 

מסמכים מצורפים

חוברת זיכרון.pdf
חסר רכיב