בילו מישורי
קורות חייו של בילו
בילו נולד ב-1938
בתל-אביב ובה גם עברה עליו ילדותו. המשפחה השתייכה רעיונית לתנועת העבודה. אביו
עבד בתנובה. בכיתה ה' הצטרף לתנועת הנוער "התנועה המאוחדת" ועם סיום בית
הספר היסודי עבר ללמוד בבית הספר החקלאי הכפר הירוק. לאחר שאמם נפטרה, עברו בילו
ואחיו נני לקיבוץ חפציבה, שם היו שניהם ילדי חוץ.
בחפציבה שמר על קשר
עם בני כיתתו בכפר הירוק ויחד עם מקביליהם בחולון ורחובות הקימו את גרעין
"מגל וחרב". בעת שירותם בעין-גב התנהל בתנועה ובגרעין ויכוח לגבי יעד
הגרעין. בילו היה בין המובילים להליכה לערבה. ואכן בדצמבר 1957גרעין "מגל
וחרב" איזרח את האחזות עין רדיאן – מאז קיבוץ יטבתה.
בילו היה מעורב מאוד
בנעשה ביוטבתה בשנותיה הראשונות. עבד במספוא ובגן הירק והתנגד להישארותו של הצוות
האזרחי מתקופת ההיאחזות. התנגד נחרצות להקמת קיוסק (שקדם למזנון של היום) משום
שפסל כל עיסוק במסחר, או בכל דבר אחר שאינו חקלאות.
למרות שכל חברי
הגרעין ראו את ייעודם בבניית קיבוץ בערבה, היו גם כאלה ששירות צבאי משמעותי היה לא
פחות חשוב עבורם. בילו היה ביניהם ואכן במסגרת
שירות מילואים עבר קורס מ"כים בשבטה וקורס קצינים בבה"ד 1.
בשנים 1965/6 היה
בילו מרכז משק בהאחזות גרופית שזכתה בהובלתו בפרס מטעם פיקוד הנח"ל וכאשר
נשאל לגבי הפרס אותו הוא מבקש השיב ללא היסוס: "קורס צניחה", בקשה חריגה
שהעמידה אתגר רציני בפני מפקד הנח"ל ובילו היה למעשה המילואימניק הראשון
בצה"ל שעבר קורס צניחה. אחרי מלחמת ששת הימים חתם בילו בצבא הקבע ושובץ כמפקד
היאחזות נח"ל גולן. ב-1968 שובץ כמפקד מחלקה (בן 30) בסיירת חרוב והשתתף בקרב
כראמה ובעשרות מרדפים בבקעת הירדן.
בסיירת חרוב התקדם בילו
בסולם התפקידים והגיע עד לדרגת סגן מפקד הסיירת. ב-1973, לפני מלחמת יום הכיפורים –
כאשר כולם "ידעו" או חשו שהסבירות למלחמה היא נמוכה - החליט לא לחתום
ל-5 שנים נוספות בצבא, כפי שהוצע לו, וחזר הביתה
ליטבתה. במבט לאחור חש שהחלטה זו הייתה החמצה גדולה.
בשנים 1973 – 1975
ריכז מטעם התנועה את גרעיני עוד"ד.
ב1975נבחר לקדנציה ראשונה כראש המועצה האזורית חבל אילות ובתפקיד זה שימש
כ-6 שנים. בילו קידם באיזור מפעלים ופרוייקטים חשובים שחלקם מהווים עד היום את
תשתית פעולותיה ושירותיה של המועצה לתושבי החבל. ביניהם – הקמת קו 20 , המשרת עד
היום את תושבי חבל אילות, תכנון ובנייה של בית הספר האזורי באתר החדש על הגבעה
שממערב ליוטבתה, ואף הוביל את הדיונים על הקמת מוסדות בית הספר וגיבוש מטרותיו
החינוכיות. הוא גם פעל לקליטת ילדי חיל האוויר מהבסיס בעובדה בבית הספר. בתחום
הכלכלי פעל להקמת ערדום– המפעלים האזוריים,
ובמסגרתם בית האריזה האזורי לתמרים.
לאחר הפסקה של מספר
שנים, בהן מילא תפקידים שונים בקיבוץ כמו מזכיר הקיבוץ חזר בילו למועצה האזורית ב-
1994לקדנציה שנייה. בפרק זה של פעילותו
במועצה קידם את נושא ההתיישבות בגב ההר
והוסיף לפעול בתחום החינוך, ובעיקר יזם את הקמת מערך החינוך הבלתי פורמאלי. הוא פעל להבאתם של המחנות
העולים לאזור וליווה את פעילתם החינוכית. נוסף
על כך הקים במועצה את מחלקת הנוער, את החברה הכלכלית והניח את היסודות למרפאה
האזורית.
ב-1999 התמנה בילו לראש
אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון. היה מהיוזמים והדוחפים להקמת גדוד
הנח"ל החרדי ששלבי קיומו הראשונים לוו בקשיים לא מעטים – מעשיים, פוליטיים
והסברתיים. תוך כדי תפקידו במשרד הביטחון עבר בילו להתגורר בקיבוץ משגב-עם שסבל
בעת ההיא מהפגזות בלתי פוסקות מצד חזבללה.
לאחר סיום תפקידו באגף הנוער והנח"ל שב לקיבוץ ובשנים 2005 – 2007 מילא את
תפקיד מזכיר הקיבוץ. בתפקידו זה חש את השינויים שעברו על הקיבוץ, שרובם לא היו לרוחו.
ניסיונותיו לקבוע את סדר היום לא צלחו, ואי הנחת שלו מן התפקיד ומהקיבוץ גבר.
בשנים אלו ולאחריהן נפרמו בהדרגה קשריו עם הקיבוץ ובמקביל – התהדקו קשריו עם ילדיו
שבמרכז הארץ – שחף, צאלה ודור.
לפני כחמש שנים פנה
בילו לקיבוץ בבקשה לעבור ולחיות במרכז, קרוב לילדיו. לצער רבים מחבריו שנותיו
האחרונות עברו עליו מחוץ לקיבוץ. בתקופה האחרונה התדרדר בהדרגה מצב בריאותו וביום
החמישי האחרון הגיעה אלינו הידיעה על מותו של בילו.
יהי זכרו ברוך
דברים שאמר דור על קברו של אביו
דברים שאמר לבקו על קברו של בילו:
