חסר רכיב

מקס סיגל

מקס סיגל
-
1966 - 2020

מקס, יליד צ'ילה, עלה לארץ בגיל 19 ושירת

כלוחם בגבעתי.

האמין בצדק ושוויון זכויות, לכל אדם באשר הוא אדם.

עייף ממלחמות על מטרות אבודות.

אנחנו כאן ואתה שם.


חברים כותבים:


למשפחת סיגל ולבית יטבתה

 כמו רבים שהכירו את מקס מההיבט המוסיקאלי , כמי שהיה לו העונג ללוות את מקס באירועים אינטימיים פנימיים ביטבתה, הצטערתי מאוד לשמוע את דבר הבשורה המרה על מותו בטרם עת.

 מקס לא התפשר ולא וויתר אף פעם בשום ניואנס מוסיקאלי, והביא תמיד פרשנות עמוקה ואישית לביצועים השונים.

 כמה ים של כישרון ורגש.

 יהי זכרו ברוך - גדעון אפרתי


  לאפרת, רוי ואנני-לי - כמו רבים אחרים, גם אנחנו היינו בהלם כששמענו את הבשורה הנוראה. משתתפים בצערכם העמוק, ומנסים לחזק אתכם מרחוק.

 תמיד נזכור את נגינתו ואת שירתו, שהנעימו פעמים רבות לכולנו.

 נעמי וצונץ 


 עצובה ומתגעגעת למקס סיגל.

 בימים מורכבים אלה, מצאתי את עצמי מהרהרת ונזכרתי בחוויה הקשורה במקס: לפני מספר שנים, למדתי פיתוח קול והתכוננתי לקונצרט תלמידים.

 העזתי וביקשתי ממקס ללוות אותי בגיטרה והוא (להפתעתי) הסכים!

 אני זוכרת שהחזרות איתו היו חוויה ממש נעימה. מעבר לעובדה שהוא היה מוסיקלי בטירוף, מקס היה סובלני וקשוב. בחזרות, השרה הרגשה שהכל בסדר, ואין בעיה לקיים עוד חזרה, עד שארגיש בטוחה בביצוע. בזכות האווירה בחזרות, הגעתי לקונצרט בתחושת ביטחון ונהניתי מההופעה. שלא לדבר על כך שהייתי גאה שמקס מלווה אותי (הבאתי מלווה שווה!)

 מי שמופיע בשירה יודע עד כמה חשובה תחושת הביטחון העצמי בביצוע, עד כמה חשוב השקט הנפשי וכמה הוא משפיע על הביצוע הקולי בסוף.

 מקס היה שם בשבילי במקום הזה. אזכור תמיד את החוויה הזאת ולעולם אהיה אסירת תודה עליה. רוני מאייר 


 דברים לזכרך.

 מוזר, מוזר מאוד אפילו. הכרנו כשהגעתם ממרום גולן. ביקשת לאחסן את מגבר הגיטרה שלך בחדר המוזיקה. לא התאפקתי ושאלתי אותך אם אתה מוזיקאי או שסתם מנגן. סיפרת לי על הלהקה שהיית לך בצ'ילה- "לוס מרטונס" ועל מה שעבר עליך איתם. השמעת לי שיר שכתבת כשרוי נולד ועוד הרבה. מאז שיתפנו פעולה ב 3 יחדוקאות ואירוע מוזיקאלי אזורי גדול.

 אין ספק- היית ביצועיסט פנומן. גם ווקאלי וגם בנגינה. היית מקצוען. באת לחזרות תמיד מוכן ולימדת אותי פרק או שניים על איך לכבד את ההרכב והחזרה שאתה עובד בה. דרשת המון מעצמך ולא חסכת בביקורת עצמית ,למרות שלי זה נשמע מושלם. הבנתי שקשה לך להתמודד עם החברה,

 אבל מצד שני ,כשלעיתים מאוד רחוקות יצא לנו לדבר על השביל ( ממש במקרה) אמרת דברי טעם וחוכמה.

 צר לי. צר לי עליך- רוקר אמתי ומיוסר, צר לי על אפרת והילדים, מרים לכבודך וזכרך כוסית ג'ק דניאלס .

 אשכר גנוסר


הולך נגד הרוח - בביצועו של מקס

מסמכים מצורפים

f39_מקס סיגל 05.pdf
חסר רכיב